חטיפת ילדים

העידן המודרני בו אנו חיים המתהדר בגלובליזציה ומעבר נגיש בין מדינה למדינה, מהווה קרקע פורייה עבור "חטיפות ילדים" הנעשות ביתר קלות מתוך כוונת מזיד על ידי גורם כזה או אחר. מדובר בתופעה בעלת שכיחות לא מבוטלת אשר מקורה לרוב בסכסוך בין בני זוג או במסגרת הליך גירושין בו מעורבים ילדים משותפים.

חשוב לציין כי קיימת חשיבות עליונה למרכיב הזמן בעת תרחיש "חטיפת ילדים", שכן עצם המעבר למדינה זרה והמרחק הפיזי מההורה השני למשמורת על הילד, עשויה להיות גורלית ביחס לעתידו.

חטיפת ילדים – מה זה אומר?

חטיפת ילדים מתארת תרחיש במסגרתו אחד מההורים בעלי המשמורת על ילד, מעבירו ממקום מגוריו הקבוע למדינה אחרת או לחילופין אינו מחזירו למקום מגוריו, וזאת ללא הסכמת ההורה הנוסף, או ללא אישור חוקי מבית המשפט.

בחלק ניכר מהמקרים, מדובר בחטיפה המתבצעת מתוך מחשבה תחילה וכניסיון טקטי להפעיל לחץ על ההורה הנוסף, זאת כניסיון להוציאו משלוותו ובמטרה להשיג את רצונותיו בדרך שאינה מוסרית או חוקית בעליל.

אין צורך להכביר במילים על ההשלכות מרחיקות הלכת של אירוע "חטיפת הילדים" עבור הקטינים המהווים קורבנות על לא עוול בכפם כחלק מתרחיש קיצוני. אלו נאלצים בתרחיש מסוג זה להתמודד עם שגרת חיים שהשתנתה בין רגע ללא הכר, כמו גם במרחק שנוצר מאחד מהוריהם וחוסר יכולת לתקשר עמם באופן סדיר (אם בכלל).

אמנת האג

תופעת חטיפות הילדים הינה כלל עולמית והובילה מדינות רבות לחתום על אמנת האג, שבבסיסה התייחסות להיבטים האזרחיים במקרי חטיפות ילדים ותכליתה להוביל את הילדים החטופים בחזרה אל ארץ המקור, תוך ניסיון לצמצם ככל האפשר את הפגיעה בהם וברווחתם.

מדינת ישראל אימצה את אמנת האג בשנת 1991, באמצעות כינון "חוק אמנת האג – החזרת ילדים חטופים" (התשנ"א, 1991) כאשר הגוף שהופקד כאחראי על ביצועה הלכה למעשה, הינה המחלקה לעניינים בינלאומיים בפרקליטות המדינה.

מכוח החוק, ניתן להשיב ילדים המוגדרים על פי דין כחטופים בחזרה למדינת המוצא, זאת בכפוף לכך כי המדינה אליה נחטף הקטין הינה חתומה על האמנה, בין אם כחוק או באמצעות הסכם מחייב.

יש להבהיר כי הגשת תביעת החטיפה הינה בעלת משקל מכריע. אמנם ניתן להגיש את התביעה עד לשנה מיום החטיפה, אולם כאמור מוטב להגישה בהקדם האפשרי, וזאת על מנת למנוע מצב בו יתקבל טיעון לשיהוי מצד ההורה החוטף עבור הקטין, בתואנה כי הגשת התביעה התעכבה עקב סיבות תמוהות.

תקדימים משפטיים

חרף ההיגיון הבריא לפיו ההורה "הנחטף" הינו הקורבן נוכח החלטתו הקיצונית של ההורה "החוטף" להרחיק את הקטין ממקום מגוריו וסביבתו הטבעית, הרי שמספר פסיקות לאורך השנים בערכאות השונות סיפקו תקדימים משפטיים עליהם נשענים תיקי חטיפות ילדים גם בימים אלו.

כך למשל קיימים סייגים משפטיים המתירים את הישארותו של הקטין החטוף בארץ היעד אליה הועבר שלא מבחירתו, זאת באם אי החזרתו הינה במסגרת החריגים, ולו רק בשל מקרה קיצוני בהם משקל צרכיו הוא בעל עצמה כה גדולה, כדוגמת חשיפה לנזק פיסי או פסיכולוגי, עד כי הוא גובר אף על תכליתה המרכזית של אמנת האג – למנוע חטיפת ילדים וטלטולם מארץ לארץ" (בע"מ 1855/088, פסק דין פלוני, שם, פסקה 9, מתוך דבריה של כב' השופטת פורקצ'יה).

מנגד, ראוי להבהיר כי אמנת האג אינה כלי להסדרת סכסוכי משמורת או רכוש בין הורים, שכן ההכרעה בהליך לפי האמנה אינה סותמת את הגולל על טענות הצדדים השונות בדבר טובת הקטינים, אלא רק קובעת מהו המקום המתאים להכריע בהן. יתר על כן, החשיבות של הליך מהיר אינה מצויה רק בטובת הקטין, אלא גם בתכלית יצירה כלי הרתעתי כנגד הוצאת ילדים ממדינה שלא כדין, וצמצום האפשרות לפיה ההורה הפועל כך יצא נשכר כחלק ממעשיו הפסולים כלפי הקטין" (בע"מ 5041/19, פסיקת ביהמ"ש העליון).

חשיבות הייצוג המשפטי

חומרת מעשה החטיפה מחייבת פעולה מהירה ללא כל דיחוי, תחילה בהגשת תלונה ודיווח למשטרת ישראל והרשויות, ובמקביל פנייה לשכירת שירותיו של עורך דין מוסמך בעל התמחות ספציפית בתחום חטיפות הילדים, לרבות התמחות באמנת האג.

ניסיון העבר מוכיח כי סיוע משפטי שכזה, הצליח לעיתים למנוע את עוגמת הנפש תוך התמודדות עם מקרים מורכבים של חטיפות ילדים, הדורשים היכרות נאותה עם הרשויות וכן עם הגורמים הרלבנטיים במדינות הזרות אשר לתחומן נחטף הילד.

עורך דין מנוסה המעורה בתחום עשוי לשמש ככתובת ייעודית,  כזו אשר עשויה להצר את צעדיו של ההורה החוטף. בין האופציות המשפטיות האפשריות העומדות בפני עורך הדין, ניתן לציין למשל: הוצאת צו עיכוב יציאה מהארץ נגד קטינים או הורים, אכיפת הסדרי ראייה ופסקי דין למשמורת ועד לייצוג מהיר בפני הערכאות המשפטיות השונות במטרה לנהל תביעה מהירה ואיכותית שתוביל להשבת הקטינים בחזרה אל כור מחצבתם.

על עו"ד מעיין סבג

עו"ד מעיין סבג המתמחה בדיני משפחה מציגה ניסיון משפטי עשיר, בדגש על טיפול איכותי בתחום חטיפות הילדים. בקיאותה של עו"ד סבג הן בחקיקה והן בפסיקות המשפטיות השונות העוסקות בתחום זה, מסייעות לה לממש את זכויותיהם של לקוחותיה על הצד הטוב ביותר, בדגש על הבנה עמוקה של כלל המרכיבים המשפטיים, הערכיים והרגשיים הטמונים בתרחיש הקיצוני.

באמתחתה של עו"ד סבג הישגים מרשימים שכללו תביעות מוצלחות להשבת קטינים, תוך מתן מענה משפטי מקיף לאורך כל ההליך ועד להגעה לתוצאה המיטבית בתיק.