השאירו פרטים לשיחת ייעוץ אישית

    האם חוקי לשכור חוקר פרטי להוכחת בגידה?

    העסקת חוקר פרטי למען חשיפת האמת מביאה לכאורה להתנגשות עם הוראות חוק הטרדה מאיימת תשס"ב – 2001, שכן סעיף 2 (א) (1) לחוק אוסר בין היתר לבצע בילוש או התחקות אחר אדם. תיק גירושין מהפכני אותו ניהלה עו"ד מעיין סבג, אשר הגיע בערעור לפתחו של ביהמ"ש המחוזי, הצליח לשנות ולהבהיר את העובדה כי העמדה של חוקר פרטי לצורך גילוי האמת אינה בהכרח מהווה עבירה על חוק הטרדה מאיימת ושלעיתים מדובר בהליך בעל חשיבות עליונה במסגרת דיני משפחה.

    דמיינו את הסיטואציה הבאה- הנכם חושדים כי בן זוגכם אינו נאמן לכם ומבלה בחדר המיטות עם אדם זר. על מנת להסיר ספק ולהוכיח את העוול שנגרם לכם במסגרת מערכת היחסים, אתם פונים לשכירת שירותיו של חוקר פרטי, זאת מתוך כוונה להשיג הוכחות מוצקות שיאששו את החשד. אלא שלאחר העמל והכסף הרב ששפכתם למען המטרה הנעלה, ועל רקע הרצון להשתמש ב"ראיית הזהב" כחלק מהליך משפטי בתיק גירושין כנגד בן זוגכם, הנכם מגלים כי מדובר באקט לא חוקי המהווה עבירה על חוק הטרדה מאיימת ובשל כך מוצא כנגדכם צו גורף האוסר עליכם לעקוב, לבלוש, להתחקות, להקליט וכיוצ"ב, את בן זוגכם.

    ביהמ"ש לענייני משפחה קבע כי העמדה של חוקר פרטי ככלל, נוגדת את הוראות חוק הטרדה מאיימת, ובכך היא אסורה!

    אם כן, לא מדובר כאן בתסריט שובר קופות בקולנוע, אלא כרקע לאחד מהתיקים המשפטיים אשר הגיעו לפתחו של ביהמ"ש המחוזי, כאשר סוגייה זו מעולם לא הגיעה לפתחו בכל הנוגע לדיני המשפחה. התיק בו ייצגה עו"ד מעיין סבג ביד רמה את מרשה (הבעל הנבגד), הצליח לפגום בפערים שיצר החוק למניעת הטרדה מאיימת, בעזרת מתן פרשנות ייחודית לחוק המתבססת על השכל הישר ומתן שיקול דעת ברמה המשפטית.

    חוק מניעת הטרדה מאיימת

    כרוניקה של תיאוריה מול פרקטיקה

    סעיף 1 לחוק מניעת הטרדה מאיימת (התשס"ב-2001) קובע כי הטרדה מאיימת היא עבירה פלילית, שהעונש בגינה הוא 3 שנות מאסר. על פי החוק המתייחס לאיסור להטריד ו/או לאיים ו/או לפגוע בשלוות חייו, פרטיותו, חירותו או גופו של אדם", בסעיף 2 לחוק נאמר גם כי "חל איסור לבלוש אחר הנפגע, לארוב לו, להתחקות אחר תנועותיו או מעשיו או לפגוע בפרטיותו בכל דרך אחרת".

    פרשנות של החוק היבש מלמדת בפועל כי הוא סותם את הגולל על מוסד החוקרים הפרטיים, שכן "ידיהם קשורות", נוכח חוסר יכולת לבצע את עבודתם נאמנה, בשל המגבלות המוטלות על כל ניסיון להשיג תיעוד שיוביל לחשיפת האמת.

    כך היה גם בראשיתו של תיק הגירושין שעסק בנושא. האישה, הבוגדת בבעלה קראה את תביעת הגירושין שהוגשה ע"י הבעל וממנה למדה כי הבעל גילה את מעשי הבגידה והגישה כנגדו בקשה לצו בהתאם לחוק הטרדה מאיימת. כאשר עו"ד סבג אישרה לפרוטוקול כי הועמד חוקר פרטי לצורך בדיקת נאמנותה של האישה, קבע ביהמ"ש לענייני משפחה, כי עצם העמדת החוקר מהווה עילה למתן צו מכוח חוק הטרדה מאיימת.

    התיק הגיע בערעור לפתחו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד, שערך דיון מחודש בתיק, ובמהלכו הצליחה עו"ד סבג באמצעות כישורי ליטיגציה יוצאי דופן להציג פרשנות ייחודית לחוק שהובילו את כב' השופט צבי ויצמן לקבל את הערעור ולהורות כי "עצם פעולת המעקב איננה בהכרח פעולה שיש בה משום הטרדה מאיימת, שכן אם תאמר כך נשלל לחלוטין שימוש בחוקר פרטי לצרכי מעקב ותביעות ביטוחיות, נזקיות ובענייני משפחה".

    הפעלת חוקר פרטי ברשות רבים: הטיעון שהפך את היוצרות

    בכתב הערעור הציגה עו"ד סבג השוואה של עבודת החוקרים הפרטיים אל מול סקטורים אחרים במשק. בין היתר טענה כי כשם שחברות ביטוח משתמשות השכם והערב בחוקרים פרטיים לצורך בחינת אמינותם של המבוטחים המגישים תביעה לדרישת כספי הפוליסות, כך גם בתחומים אחרים יש להתיר לחוקרים להגיע לחקר האמת, כל עוד עבודתם מתבצעת באופן מידתי שאינו מערער או מטיל מורא על חייו של אדם.

    השופט יצא חוצץ כנגד המשיבה, תוך התייחסות להליכי חקירה המתבצעים כאמור במגזרים אחרים. לדבריו: "עצם פעולת המעקב איננה בהכרח פעולה שיש בה משום הטרדה מאיימת. לא עצם המעקב הוא האסור אלא אופן פגיעתו אל מול זכויות הצד שכנגד ושלוות נפשו. לפיכך, לא כל פעולה הנעשית על מנת לגלות את דבר הבגידה תיחשב בהכרח כפעולה הפוגעת בפרטיות ומעניקה זכות תביעה בגין כך".

    עוד הוסיף השופט ויצמן בפסק הדין כי: "הפעלת חוקרים פרטיים כלפי צד להליך משפטי היא פעולה לגיטימית, שכן בלעדיה עלולה להישלל זכות העוקב להעלות טענות ולהוכיח את צדקת דרכו".
    עו"ד סבג הבהירה בטיעוניה בין היתר שהחוק אמנם אוסר על פגיעה בפרטיותה של האישה ברשות היחיד (כך למשל יש איסור לצילום האישה בתוך חדר המיטות), אולם כאשר מדובר ברשות רבים, הרי שבמצב דברים שכזה אין כל מקום לפסוק על פי צו הטרדה מאיימת.

    עוד טענה עו"ד סבג כי פעולת החקירה בוצעה בזמן קצוב, והתגלתה לנתבעת בדיעבד ורק לאחר שנחשפה לכתב התביעה ולא בשעת מעשה.

    כן נטען כי גם באם חוק הגנת הפרטיות תשמ"א- 1981 מונע גם הוא ביצוע בילוש אחר האישה הבוגדת, הרי שס' 18 לחוק הגנת הפרטיות מונה הגנות המאפשרות לעיתים לעשות פעולות הנוגדות את הקבוע החוק.
    יש לציין כי הותרת הצו על כנו הייתה מביאה למצב אבסורדי ומקומם שבו לבעל הנבגד לא תהיה כל יכולת להגן על עצמו (לשם הדוגמא תמנע ממנו היכולת להקליט את רעייתו בשעת ויכוח בכדי שלא תגיש עליו תלונת שווא, כפי שכבר ניסתה לעשות בעבר – טענה נוספת שנשמעה שבאוזנו של ביהמ"ש המחוזי), ולכן הייתה חובה לפנות לאלתר לביהמ"ש המחוזי ולבטל את הצו.

    טיעונים חשובים אלו, הושמעו מפיה של עו"ד סבג באוזניו של ביהמ"ש המחוזי והתקבלו מתוך הבנה כי חקירה פרטית הינה כלי בעל חשיבות עליונה כחלק בלתי נפרד מההליך המשפטי. ביהמ"ש המחוזי הבין את הצורך החשוב ביותר לערוך איזון בין חוק הטרדה מאיימת וחוק הגנת הפרטיות לבין זכות הקניין והזכות של אדם להתגונן ולטעון את מלוא הטענות העומדות לו במסגרת הליך משפטי, תוך הבנה כי על המערכת המשפטית לשרטט את הגבולות בין האינטרסים השונים.

    כפי שהובן מן האמור לעיל, ביהמ"ש המחוזי ביטל את צו ההטרדה המאיימת ואף דחה את בקשת המשיבה לעיכוב ביצוע (עמ"ש 23531-01-21).

    השאירו פרטים לשיחת ייעוץ אישית




      קידום עורכי דין קידום עורכי דין
      דילוג לתוכן