השאירו פרטים לשיחת ייעוץ אישית

    פתיחת תיק גירושין – המדריך המלא 2024

    לפתיחת תיק גירושין יש השפעה קריטית על הליך הגירושין כולו. לא אחת, תוצאות ההליך תלויות באופן פתיחת התיק. לכן, אני ממליצה לכל לקוחותיי להכיר לעומד את אופן פתיחת תיק הגירושין והמשמעויות של פתיחת תיק גירושין. במאמר זה אסביר לכם על פתיחת תיק הגירושין ועל ההחלטות החשובות שתצטרכו לקבל במסגרת זו.

     

    פתיחת תיק גירושין – מה זה אומר?

    מניסיון רב שנים בתחום למדתי שלקוחות רבים באים אליי מתוך רצון לפתוח תיק גירושין, מבלי שהם יודעים בדיוק מה זה אומר. על כן, כבר בשלב זה אסביר למה הכוונה בפתיחת תיק גירושין. לאחר מכן, אספר לכם מהם שלבי ההליך לפתיחת תיק הגירושין ומה חשיבות ההליך. תוך כדי, תקראו על סיפורים מהחיים של לקוחות שהיו לי שמלמדים על ההליך כולו.

    המונח פתיחת תיק גירושין מתאר, למעשה, התחלה בצעדים משפטיים בדרך לגירושין. פתיחת תיק גירושין יכולה רלוונטית היכן שאין הסכמה בין הצדדים באשר לעצם הגירושין או באשר לנושאים הכרוכים בגירושין.

    כך, פתיחת תיק גירושין נצרכת במצב בו רק אחד מבני הזוג רוצה להתגרש בעוד שהשני מעוניין להמשיך בנישואין, אך גם במצבים בהם שני בני הזוג גמרו אומר להתגרש אך הם לא מצליחים להגיע ביניהם להסכמות ביחס לחלוקת הרכוש, תשלומי המזונות, המשמורת על הילדים וכן הלאה. במקרים שכאלו, לא יהיה מנוס אלא לנהל הליכים משפטיים הנוגעים לגירושין ועל כן הצדדים יצטרכו לפתוח תיק גירושין.

    אם כן, המשמעות של פתיחת תיק גירושין היא פתיחה בהליכים משפטיים בדרך לגירושין ולנושאים הכרוכים בגירושין. כעת, לאחר שהגענו לתובנה זו, אוכל להמשיך ולהסביר על אופן הפתיחה בהליכים המשפטיים וכן על ההחלטה החשובה ביותר שמחכה לכם בדרך – האם לפתוח את תיק הגירושין בבית הדין הרבני או בבית המשפט לענייני משפחה.

     

    השלב הראשון – הגשת בקשה ליישוב סכסוך

    החוק הישראלי קובע כי זוגות לא יוכלו להגיש ישירות תביעה לגירושין. לפני הגשת תביעת גירושין, הצדדים יצטרכו לנסות ליישב את הסכסוך ביניהם מחוץ לכותלי בית המשפט. על כן, בן הזוג המעוניין בגירושין יגיש תחילה בקשה ליישוב סכסוך. הבקשה תוגש למזכירות בית הדין הרבני או למזכירות בית המשפט לענייני משפחה המצוי באזור מגוריהם של בני הזוג.

    לאחר הגשת הבקשה, בני הזוג יופנו אל יחידות הסיוע. יחידות הסיוע פרוסות ברחבי הארץ ותפקידן לנסות וליישב את הסכסוכים בין בני הזוג עוד לפני שיגיעו אל בתי המשפט. ביחידת הסיוע ייקבעו לזוג 4 פגישות מהו"ת (ראשי תיבות של מידע היכרות ותיאום) – מעין הליך גישורי שמטרתו להגיע להסכמות בין בני הזוג ולייתר את הצורך בהליך המשפטי.

    אני אדגיש כי פגישות המהו"ת מחייבות ועל הצדדים להתייצב אליהן. אי הגעה לפגישת מהו"ת שקולה לאי התייצבות לדיון. לפגישה הראשונה לא תוכלו להגיע עם עורכי דין. מהפגישה השנייה ואילך תוכלו להגיע עם ייצוג והדבר מומלץ ורצוי כמובן.

     

    למה חשוב להגיע עם ייצוג לפגישות מהו"ת?

    ברצוני לספר לכם על חשיבות הייצוג המשפטי בפגישות מהו"ת, באמצעות סיפורה של הלקוחה שלי עמית כהן (שם בדוי). עמית הגיעה אליי לאחר שבעלה הגיש בקשה ליישוב סכסוך לבית המשפט לענייני משפחה. לזוג נקבעו פגישות מהו"ת ביחידת הסיוע בנתניה. שני בני הזוג רצו להתגרש בהסכמה ועיקר הסכסוך ביניהם נסוב על קביעת המשמורת לילדים.

    במהלך פגישת המהו"ת הראשונה, הציעה העובדת הסוציאלית הצעה ראשונית לבני הזוג באשר לסוגיית המשמורת, אשר תוכל להוות בסיס למשא ומתן בין הצדדים בפגישות הבאות. עמית נרתעה תחילה מההצעה, אך לאור דברי העובדת הסוציאלית היא סברה כי לא תקבל החלטה טובה יותר מבית המשפט ועל כן התחילה לשקול את ההצעה בחיוב.

    לאחר הפגישה עמית הגיעה אליי לפגישה במשרד. כששמעתי את ההצעה, נחרדתי. ראשית, בעיניי, העובדת הסוציאלית חרגה מסמכותה. לא נכון שהיא תדבר כבר בפגישה הראשונה על הצעות קונקרטיות. שנית, ההצעה הייתה משמעותית פחות טובה ממה שעמית יכולה הייתה לקבל בבית המשפט.

    על כן, לפגישה השנייה הגעתי כמובן עם עמית. במסגרתה, הסברתי לעובדי יחידת הסיוע הן במעמד שני הצדדים והן במעמד צד אחד את עמדתנו המשפטית בעניין. העובדים שמעו את שאמרנו ואכן הגיעו למסקנה כי ההצעה בפגישה הראשונה הייתה שגויה. הם קיבלו את עמדתנו לפיה עמית צריכה לקבל משמורת מלאה על הילדים תוך קביעת הסדרי ראיה נוחים לבעלה לשעבר.

    ואכן, בתום 4 הפגישות, הגיעו עמית ובעלה להסכמה קרובה מאוד להצעתי בפגישה השנייה. עורך הדין של דורון, בעלה לשעבר של עמית, שכנע אותו כי ההסדר המוצע על ידינו הוא הטוב ביותר שיקבל גם בבית המשפט וכך חסכנו לעצמנו הליך ארוך ומתיש בעזרת הסדר פשוט ביחידת הסיוע של משמורת מלאה לעמית עם הסדרי ראיה לדורון. בני הזוג פנו לבית המשפט אשר העניק להסכם תוקף של פסק דין והצדדים התגרשו בהסכמה בבית הדין.

     

    עיכוב הליכים בתקופת פגישות המהו"ת

    כזכור, הצד המעוניין בפתיחת תיק גירושין מגיש תחילה בקשה ליישוב סכסוך למזכירות בית המשפט או בית הדין. במהלך 60 הימים שלאחר הגשת הבקשה, או 75 ימים אם הוארכה התקופה, לא יוכל מי מבני הזוג להגיש תביעת גירושין לבית הדין או לבית המשפט לענייני משפחה. תקופה זו נקראת תקופת עיכוב ההליכים.

    עם זאת, גם בתקופת עיכוב ההליכים ניתן יהיה לפנות לבית המשפט בבקשות ספציפיות, הנוגעות לעניינים דחופים. כך, למשל, ניתן להגיש בקשות דחופות בענייני מזונות. לא אחת, יצא לי להגיש בקשות דחופות לבית המשפט בתקופת עיכוב ההליכים. פעמים רבות בקשות אלו היו לסעד זמני בנוגע למזונות. כל מי שעוסק בתחום יודע שאין קבוע יותר מסעד זמני, ומכיוון שכך ישנה חשיבות גבוהה מאוד להתנהלות משפטית נכונה בזמן עיכוב ההליכים.

     

    הגשת תביעה לבית הדין או לבית המשפט

    עם תום 4 פגישות המהו"ת, וככל שהצדדים לא הגיעו להסכמות ביניהם, הצד שהגיש את הבקשה ליישוב הסכסוך יוכל להגיש תביעת גירושין לבית הדין הרבני או לבית המשפט. לצד שהגיש את הבקשה יינתנו 15 ימים בהם רק הוא יוכל להגיש תביעה שכזו, והצד שכנגד לא יוכל עוד לפנות אל בית המשפט או אל בית הדין. הגשת תביעת גירושין לבית המשפט או לבית הדין תוביל לפתיחת תיק גירושין בערכאה הרלוונטית ולפתיחה בהליכים המשפטיים עצמם.

    להחלטה אם להגיש את התביעה לבית הדין או לבית המשפט חשיבות קריטית הנוגעת להליך הגירושין כולו. ישנם הבדלים רבים בין הדיונים בבית הדין לבין הדיונים בבית המשפט לענייני משפחה. מכיוון שכך, חשוב מאוד שתתייעצו עם עורך הדין שלכם היכן נכון לפתוח את תיק הגירושין. עורך או עורכת הדין שלכם ילמדו את התיק וימליצו לכם האם לפתוח תיק גירושין בבית הדין או בבית המשפט, בהתאם לאינטרס שלכם.

    היה והצד שהגיש את הבקשה ליישוב סכסוך לא יגיש תביעת גירושין תוך 15 ימים, גם הצד שכנגד יוכל להגיש תביעה זו לאיזו ערכאה שיחפוץ. הדבר יעניק לו כמובן יתרון משמעותי בהמשך ניהול ההליך.

    לסיום פרק זה, חשוב לי להדגיש כי הגירושין עצמם יכולים לקרות רק בבית הדין. ואולם, הנושאים הכרוכים לגירושין, דוגמת חלוקת הרכוש ותשלומי המזונות, יכולים להיות נידונים הן בבית הדין והן בבית המשפט וקיימים הבדלים משמעותיים באופן בו דנים בכל ערכאה בנושאים אלו. מכאן נובעת החשיבות הגבוהה של בחירת הערכאה השיפוטית בה תפתחו תיק גירושין.

     

    פתיחת תיק גירושין – איך פותחים תיק בפועל

    כעת, אציג מה נדרש כדי לפתוח תיק גירושין הלכה למעשה, בבית הדין או בבית המשפט. תידרשו להגיש:

    1. צילום ת"ז וספח + תעודת נישואין אם הזוג לא רשום כנשוי
    2. טופס תביעת גירושין הכולל את:
      1. פרטי התובע והנתבע
      2. פרטי עורכי הדין של הצדדים
      3. תשתית עובדתית לתביעה
      4. הסעד המבוקש בעניין הגירושין, חלוקת הרכוש, המזונות וכו'
      5. עילת הגירושין – הסיבה בגינה בית הדין צריך לפסוק כי על הזוג להתגרש
    3. אישור תשלום אגרה

    לאחר הגשת כל הנ"ל, תשלימו את הליך פתיחת תיק הגירושין שלכם. בית המשפט או בית הדין יזמן את הצדדים לדיונים וההליך עצמו יתחיל.

     

    עו"ד מעיין סבג

    מחפשים עו"ד לענייני משפחה? פנו אליי לקבלת שירותים משפטיים מקיפים, מ-א' ועד ת'. אני, עו"ד מעיין סבג, בעלת ניסיון רב בתחום דיני המשפחה ומכהנת כסגנית יו"ר ועדת משפחה בלשכת עורכי הדין. אצלי, הלקוחות תמיד במקום הראשון. הנה קצת ממה שהלקוחות שלי חושבים עליי:

    יפית מזרחי קרקוקלי כותבת כך: "נחישותה, מקצועיותה וחריצותה של מעיין, הובילו להצלחה אדירה בתיק! תודה על טיפול מסור ועל יחס שירותי ואדיב".

    וזה מה שהיה לגבי גרפינקל להגיד: "ממליצה בחום על עו"ד מעיין סבג. היא נעימה, מקצועית, שירותית ומומחית בתחומה!"

    השאירו פרטים לשיחת ייעוץ אישית




      קידום עורכי דין קידום עורכי דין
      דילוג לתוכן