ניכור הורי וסרבנות קשר

מערכת היחסים בין הורים לילדיהם הינה בעלת חשיבות עליונה במסגרת התא המשפחתי. מעבר לקשר הדם המשותף, הרי שמדובר גם בקשר בעל השלכות רגשיות וחברתיות המיטיב עם שני הצדדים ומהווה מקור לאושר וביטחון.
יחד עם זאת, אנו עדים לא אחת להליכי גירושין מורכבים שמובילים בסיטואציות מסוימות עד לכדי ניכור אחד מההורים תוך הכפשתו וניסיון למדר אותו מילדיו. מדובר אפוא בעוגמת נפש שעשויה להוביל להשפעות מרחיקות לכת מבחינה רגשית.
ניכור הורי עשוי לכלול בין היתר שימוש באמצעים שונים, כגון הגשת תלונת שווא במשטרה כנגד ההורה המנוכר, התרסת הילדים כנגדו עד לכדי איומים והפחדה של ממש מכל אפשרות של ממש מכל אפשרות של מפגש עימו, פגיעה בזכויות המשמורת והסדרי הראייה של ההורה המנוכר והיד עוד נטויה.

למרבה הצער, תופעת הניכור ההורי נמצאת במגמת עלייה משמעותית בשנים האחרונות ובסיסה ברגשות נקם של אחד מהצדדים אשר אינו בוחל באמצעים במטרה להסב נזק לבן/בת זוגו לשעבר, תוך ערבוב של נסיבות אישיות כחלק מהמכלול המשפחתי.

בית המשפט מציג קו נחרץ כנגד תופעת ניכור הורי, אולם בשל מורכבות תיקים מסוג זה מתקשה להציג פסיקה אחידה.

תסמונת ניכור הורי וסרבנות קשר – מה זה?

ניכור הורי ו/או סרבנות קשר, הם מושגים המתייחסים למצב בו ילד מבטא ניכור וסלידה משמעותיים כלפי אחד מהוריו. הביטוי של התופעות הללו עשוי לבוא במספר צורות ודרגות חומרה – החל מהחמצת פנים כלפי ההורה, השמצות מצידו של הילד ועד מקרים חמורים בהם קיים סירוב של ממש ליצור קשר או לפגוש את ההורה "המנוכר".
סרבנות קשר מתייחסת למצב בו ילד מסרב להיפגש עם אחד מהוריו, מסיבות שיכולות להיתפס כמוצדקות ולגיטימיות: ילד חווה אלימות, התעללות או הזנחה מההורה המנוכר; ההורה המנוכר סובל ממצב נפשי מסובך שמוביל לריחוק משמעותי ועוד.
לעומת זאת, ניכור הורי, הוא סירובו של ילד להיפגש עם אחד ההורים, שלא כתוצאה מסיבות לגיטימיות כפי שתוארו, אלא מסיבות שאינן ברורות או שיש בבסיסן התנהגות או הסתה לא נאותה של ההורה האחר (כפי שיתואר להלן).
המשותף לשני המושגים, הוא שבשני המקרים המתוארים מדובר למעשה בהתפרקות או בנזק משמעותי במערכת היחסים שבין הילד להורה, פעם אחת מסיבות לגיטימיות ופעם שנייה לא.

מהו המקור לניכור הורי או סרבנות קשר?

במרבית המקרים בהם אנו עוסקים בניכור הורי, התנהגותו של הילד כלפי ההורה המנוכר, מתחילה כתוצר של משבר משפחתי חריף שמצוי בעוצמות גבוהות: הליך פרידה "מכוער" או הליך גירושין ממושך בין ההורים. לרוב, הסרבנות תיווצר כלפי ההורה שאינו המשמורן העיקרי (לעיתים קרובות, האב), שכן הילד נמצא במרבית הזמן עם ההורה השני.
תופעות הניכור ההורי וסרבנות הקשר יכולות להיגרם מהשמצות, שטיפות מוח והכפשות מכוונות של המשמורן העיקרי, שמבקש לפגוע במודע בשמו הטוב של ההורה האחר, או להיגרם באופן שאינו מכוון, כאשר ילד "סופג" את הלך הרוח והשנאה של ההורה המשמורן כלפי ההורה האחר כבדרך אגב ההתנהלות בבית.

ניכור הורי – השלכות הרסניות על קטינים

תסמונת ניכור הורי יוצרת אפקט רחב היקף שעשוי לגרום לנזק עקיף לא רק כלפי ההורה המנוכר, אלא גם עבור הילדים המשותפים של בני הזוג, שנאלצים בעל כורחם להיקלע למציאות רוויית קונפליקטים ומתחים.
בשל העובדה כי הילדים, קטינים ברובם, עדיין מצויים בשלב עיצוב זהותם, הם עלולים להיות מושפעים בכל הקשור להתפתחותם הרגשית והקוגניטיבית, נזק שעלול להתפרס לאורך שנים ארוכות. כמו כן עלולה להתערער בחינת המציאות של הילדים, שבמקרים מסוימים אף יפתחו התנהגות קיצונית נטולת אמפתיה ועד לכדי דכאון ונקיטה באלימות כלפי סביבתם נוכח הלחץ בו הם שרויים.
מחקרים רבים שנערכו אודות השפעת ניכור הורי וסרבנות קשר בקרב ילדים, גילו כי מציאות זו גורמת להנצחת הטראומה הקשורה בגירושין או פרידה, ומותירה את הקטינים במצוקה נפשית, בעיקר נוכח המציאות בה מנותק/מופחת הקשר הישיר בינם לבין אחד מהוריהם.

התמודדות עם ניכור הורי

תסמונת ניכור הורי וסרבנות קשר אינן גזירות גורל. עלינו לקחת בחשבון כי חרף המורכבות הרגשית הכרוכה בהתמודדות עם התופעה, הרי שבעזרת היוועצות משפטית ונקיטת הליכים נקודתיים, ניתן להתגבר על הקשיים ולהיטיב הן עם ההורה המנוכר והן עם הילדים המצויים בתווך.
צורת התנהגות מומלצת שעשויה להפחית את המעמסה הרגשית בתקופה זו היא להמשיך ולהפגין נוכחות בחייו של הילד. יש להבין כי הילד מוצף ברגשות שליליים כנגד ההורה המנוכר, רבות עקב התרסה שיטתית מצד ההורה הנוסף. מומלץ לנהוג ברגישות ובתבונה ולחפש אחר פתרונות יצירתיים שיאפשרו לכם לבטא את רגשותיכם הכנים כלפי הילדים, חרף הסיטואציה הסבוכה.

ניכור הורי וסרבנות קשר: חשיבות היוועצות משפטית

ניכור הורי הוא מצב רגיש ועדין, שבמידה ואינו מטופל כהלכה, עשוי לגרום לנזק בתי הפיך למערכת היחסים שבין הילד להורה המנוכר.

בשנים האחרונות ניכר כי המודעות לתופעות של ניכור הורי וסרבנות קשר הולכת וגוברת בבתי המשפט לענייני משפחה. אם פעם המושג היה שגור רק בפיהם של הורים שחשו על בשרם את התופעה, הרי שכיום בתי המשפט מכירים בהם ואף מתייחסים לתופעה בעת קבלת החלטות.

חשוב להבין, תופעה של ניכור הורי שאינה מטופלת כראוי, ובזמן, עלולה להוביל להחמרה משמעותית ביחסים של הורה וילד, עד כדי ניתוק מוחלט שנמשך שנים ועל כן יש להתעמת עמה במהירות האפשרית.

מעבר לכך, חשוב להיוועץ עם עורך דין מקצועי המתמחה בתחום והינו בעל ניסיון עשיר וכלים פרקטיים, אשר בידיו היכולת לסייע לכם להתמודד עם המציאות המורכבת. ייצוג משפטי הולם שכזה עתיד להוביל אתכם לעמידה איכותית על מימוש זכויותיכם כהלכה, לרבות פנייה לערכאות המשפטיות הרלוונטיות וסיוע בקיום הסדרי ראיה משותפים המגיעים לכם על פי חוק.

סמכות בית המשפט בתיקי ניכור הורי

בית המשפט מוסמך להטיל על ההורה המעודד את תופעת הניכור, סנקציות משפטיות נרחבות, כדוגמת: סנקציות כלכליות כמו הפחתה או ביטול מוחלט של דמי מזונות. כך למשל, בית המשפט העוסק בתיקים מסוג אלו רשאי לבצע שינוי במשמורת על הילדים על מנת לעודד את חיזוק הקשר בין ההורה המנוכר לילד, ואף במקרים קיצוניים לחייב את בני המשפחה לעבור טיפולים קליניים על מנת להפחית את הניכור ההורי. יתר על כן, במקרים בהם מתרשם בית המשפט שההורה מעודד ניכור הורי בעוצמות גבוהות במיוחד, בסמכותו להעביר את המשמורת באופן מוחלט לטובת ההורה המנוכר.

ראו למשל בתמ"ש 4487-01/15 פלונית נ' פלוני (15.1.17), בית המשפט הטיל על ההורה שמעודד ניכור מצדם של ילדיו הקטנים כלפי האם, לשלם סכום של 2,000 שקלים בכל פעם שלא יביא את ילדיו לטיפול המשפחתי אליו הם מחויבים להגיע. כך, מבקש בית המשפט "לחנך" ולהסדיר את התנהלות ההורים כדי לסייע בשיקום היחסים בין ההורה המנוכר לילדים.

פסק דין נוסף בתמ"ש 48940-03-20 פלונית נ' פלוני (10.8.20) כלל הטלת סנקציות כנגד אם בגין ניכור הורי וכן קנס בסך 20,000 ש"ח, זאת לאחר שהאחרונה פעלה במזיד מתוך כוונה למנוע חידוש קשר בין בתה לאביה הביולוגי, חרף הנחיית בית המשפט למנות מומחית מטעמו שמונתה לעסוק בנושא.

ראוי לציין הוראת נוהל שנכנסה לתוקף ב-25 באוקטובר 2020, על ידי נשיאת ביהמ"ש העליון, השופטת אסתר חיות, המתייחסת לתוקף הוראות שעה. ההוראה נועדה לקצר באופן משמעותי את אופן טיפול המשפטי בתיקי ניכור הורי, על ידי מינוי שופטי "מוקד" המוסמכים לקיים הליך מזורז שתכליתו להתוות מסגרת זמנים שתספק מענה ראשוני מהיר ויעיל לבקשות סעד זמני ולעניינים נוספים.

הנוהל קובע כי במקרים המוגדרים כדחופים, בית המשפט יקבע דיון במעמד הצדדים לא יאוחר מ-14 יום ממועד הגשת הבקשה. הנוהל ייכנס לתוקפו כהוראת שעה למשך שנה שבמהלכה ייבחנו השלכותיו דה פקטו.

על עו"ד מעיין סבג

עו"ד מעיין סבג המתמחה בתחום דיני המשפחה, עוסקת לעיתים תכופות בתיקי לקוחות הסובלים מניכור הורי וסרבנות קשר. בעזרת כישוריה הנרחבים והיכרות מעמיקה עם החומר המשפטי, לרבות פסיקות ותקדימים בנושא, מצליחה עו"ד סבג לחלץ באופן מרשים את לקוחותיה מסיטואציות מורכבות הטומנות בחובן מועקה רגשית המתווספת לא אחת להליכי גירושין מורכבים, לצד מתן מענה לסוגיות משפטיות הרות גורל.

שאלות ותשובות בנושא ניכור הורי וסרבנות קשר

בוודאי. לא מדובר רק במיתוס שנטען על ידי הורים פגועים, אלא במצב שמוכר הן על ידי המערכת המשפטית והן על ידי ענפי הפסיכולוגיה והחינוך.

אכן כן. בשנים האחרונות ניכרת מגמה של התערבות מצידם של בתי המשפט, אשר יכולים להשתמש בכלים פרקטיים כדי לסייע להורה הסובל מניכור. לאור הוראת שעה שנכנסה לתוקף מיום 25.10.20, מוסמכים "שופטי מוקד" הממונים על ידי בית המשפט, לספק מענה מהיר ראשוני שתכליתו סיוע מקיף לקורבנות הניכור ההורי, מתוך מטרה להיטיב עם מצבם.

מגוון סיבות. לעיתים, מדובר בהסתה מכוונת של ההורה האחר, ולעיתים המצב נוצר באופן בלתי מודע, כאשר ההורה האחר אינו מתכוון לייצר הסתה.

כן. סרבנות קשר נתפסת כניתוק קשר של הילד מההורה מסיבה לגיטימית, ואילו ניכור הורי הינה תופעה של ניתוק הקשר ללא סיבה אובייקטיבית "מוצדקת".

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

תוכן עניינים