איפה עדיף לכם שיתנהל תיק הגירושין שלכם? בבית הדין או בבית המשפט? האם זה נכון שלגבר עדיף בית הדין בעוד שלאישה עדיף בית המשפט? איך קובעים איפה יתנהל ההליך ומה זה בכלל מרוץ הסמכויות?
כמי שמתעסקת שנים בתחום, אני יודעת ששאלות אלו מעסיקות מאוד את מי שמעוניינים לפתוח בהליכי גירושין. אני כאן כדי לעשות לכן סדר, מניסיוני רב השנים בתחום. במאמר זה אשיב לכם על השאלות שהעלנו ועל כל המידע הדרוש בנוגע למרוץ הסמכויות בין בית המשפט לענייני משפחה לבין בתי הדין הרבניים.
כפל הסמכויות בין בית הדין לבין בית המשפט
כדי שתבינו מהו מרוץ הסמכויות בין בית הדין הרבני לבין בית המשפט לענייני משפחה, אסביר לכם תחילה מהו כפל הסמכויות שבין שני בתי משפט אלו. זאת, מכיוון שכפל הסמכויות הוא זה שמוליד את מרוץ הסמכויות.
החוק הישראלי קובע כי גירושין של יהודים בישראל יידונו בפני בית דין רבני בלבד. זוגות יהודים לא יוכלו להתגרש בפני בית המשפט.
עם זאת, בניגוד לגירושין עצמם, שאר הנושאים יכולים להגיע לדיון הן בבית הדין הרבני והן בבית המשפט. כך, נושאי חלוקת רכוש ומזונות למשל, יכולים להיות נידונים הן בבית הדין הרבני והן בבית המשפט לענייני משפחה.
עם זאת, מערכת הדינים שתחול על הנושאים השונים אמורה להיות זהה. מזונות צריכים לדון לפי ההלכה היהודית גם בבית המשפט לענייני משפחה וחלוקת רכוש צריכה להיות נידונה לפי החוק הישראלי גם בפני בית הדין הרבני.
זהו המצב באופן עקרוני, אולם מניסיון ארוך שנים הן בבתי הדין והן בבתי המשפט אני יכולה להגיד לכם שבית המשפט לא באמת דן לחלוטין לפי ההלכה היהודית בנושאי מזונות ובתי הדין אינם דנים בדיוק לפי הדין הישראלי גם בנושאי חלוקת הרכוש. מכיוון שכך, בהחלט יש חשיבות איפה יתנהל תיק הגירושין שלכם – בבית הדין הרבני או בבית המשפט האזרחי.
מרוץ הסמכויות – איך מחליטים איפה יתנהל התיק?
עד כאן הבנו כי ישנה חשיבות בפני איזה מוטב יתנהל ההליך – בית הדין הרבני או בית המשפט. אבל אתם בוודאי שואלים את עצמכם כעת, איך בכלל זה נקבע איפה מתנהל התיק. אצל לקוחות רבים המגיעים אליי, זו השאלה הראשונה שיש להם לשאול. אותם לקוחות שואלים אותי ללא הרף כיצד מוכרע אם התיק שלהם יתנהל בפני בית המשפט או בפני בית הדין.
התשובה לשאלה היא – התיק יתנהל היכן שהוא יוגש. על כן, אם הגשתם את התיק לבית המשפט, הוא יתנהל בבית המשפט (מלבד הגירושין עצמם שיתנהלו כמובן בפני בית הדין הרבני). לחלופין, אם הגשתם את התיק לבית הדין, הנושאים הכרוכים בגירושין יידונו בפניו.
אם שני הצדדים בהליך מסכימים איפה הם רוצים לנהל את ההליך, המצב פשוט. הם יגישו לשם את התיק וינהלו את ההליך בפני המוטב המועדף עליהם. הבעיה מתחילה במצבים בהם אין הסכמה בין הצדדים וכל אחד מהם מעדיף ערכאה אחרת – מי את בית הדין ומי את בית המשפט.
במצב הזה, מתחיל מרוץ הסמכויות המפורסם. כל צד ינסה להגיש כמה שיותר מהר את התיק לערכאה המועדפת עליו, והיכן שיוגש ראשון – שם ייפתח התיק. מדובר, אם כן, במרוץ של ממש. כל צד ינסה להגיש כמה שיותר מהר את התיק לערכאה המועדפת עליו במטרה להטות את התיק לטובתו.
בית דין לגברים ובית משפט לנשים?
חדשות לבקרים אני שומעת מלקוחות שלי כי "בית הדין תמיד בעד הגבר ובית המשפט תמיד בעד האישה". האם זה נכון? האם אלו הם באמת פני הדברים?
התשובה היא שהמציאות – מורכבת הרבה יותר. בשנים האחרונות דווקא ניכרת מגמה לפיה לנשים כדאי יותר להגיע לדיון בפני בית הדין הרבני בעוד שהגברים יעדיפו את בית המשפט. ואולם, ישנם נושאים בהם גברים באמת ייהנו מיתרון בבית הדין, שלא יהיה להם בבית המשפט. נסקור את הנושאים השונים העומדים לדיון בדיני גירושין ונבין בכל אחד מהם איפה כדאי לכל צד שהתיק יתנהל.
מרוץ הסמכויות – מה עדיף, בית המשפט או בית הדין?
| חלוקת רכוש | תשלום מזונות | מדור ספציפי | |
| בעל | בית הדין | בית המשפט | בית המשפט |
| אישה | בית המשפט | בית הדין | בית הדין |
חלוקת רכוש – דירת המגורים
אחד הנושאים הכרוכים כמעט בכל הליך גירושין שאני מנהלת, הוא הליך חלוקת הרכוש המשותף בין בני הזוג. במסגרת חלוקת הרכוש, בית המשפט פוסק באיזה אופן יש לחלק את הרכוש בין בני הזוג. גולת הכותרת של הרכוש המשותף היא דירת המגורים של בני הזוג ועל כן הדיונים על חלוקתה תופסים נפח משמעותי מדיוני חלוקת הרכוש.
הדין בישראל קובע כי דירת המגורים של הזוג תתחלק בין שני בני הזוג, במרבית המקרים, אף אם היא רשומה רק על שם אחד מבני הזוג. בעבר, הדבר בוצע בהתאם לחזקת השיתוף. כיום, לאחר חקיקת חוק יחסי ממון, הדבר מבוצע מכוח פסיקותיו של בית המשפט העליון, הידועות בשמות הלכת יעקבי קנובלר וכן הלכת אבו רומי, לפיהן אם הזוג חיו במשותף בדירה היא ככל הנראה תתחלק.
האם הדין האמור מחייב גם בבתי המשפט וגם בבתי הדין? עניין זה הגיע לפתחו של בית המשפט העליון. שם, בהלכת בבלי, נקבע כי חלוקת רכוש בבתי הדין תתבצע בהתאם לחוק הישראלי ולא לפי דין תורה. לכן, לכאורה, לא צריך היה להיות הבדל לעניין חלוקת הרכוש בין בתי הדין לבין בתי המשפט.
אולם במציאות, קיים הבדל משמעותי בין השניים. מפרספקטיבה של מאות תיקים שניהלתי בתחום ניתן לקבוע כי בית המשפט כמעט תמיד יורה על חלוקת הדירה, גם אם היא רשומה רק על שם הבעל. לעומת זאת, בית הדין יכול להורות בנסיבות מסוימות שהדירה לא תתחלק, אם היא לא רשומה על שמם של שני בני הזוג. לכן, מבחינת מרוץ הסמכויות, הגבר יעדיף את בית הדין בעוד שהאישה תעדיף את בית המשפט.
תשלום מזונות
כאן, התמונה הפוכה מחלוקת הרכוש. בבע"מ 919/15 פסק בית המשפט העליון כי במקרים בהם המשמורת על הילדים משותפת והכנסות ההורים דומות, האב לא יצטרך לשלם לאישה תשלומי מזונות. הפסיקה חלחלה בבתי המשפט והפכה להלכה מחייבת. לעומת זאת, בבתי הדין, הדיינים לא השתכנעו יותר מידי מהפסיקה ורבים מהם ממשיכים לפסוק מזונות גם בנסיבות אלו. לכן, לעניין תשלום מזונות, אני ממליצה לאישה לפנות דווקא לבית הדין ולגבר לבית המשפט.
מדור ספציפי
ההלכה היהודית קובעת כי הבעל חב בחובות מסוימות כלפי אשתו. בין היתר, הוא מחויב לספק לה מדור, כלומר מקום לחיות בו. בתי הדין פירשו את החובה כחובה לספק לאישה מדור ספציפי – הבית בו היא גרה כל השנים. לכן, בתי הדין פסקו כי האישה תישאר בדירה עד לגירושין והבעל לא יוכל להגיע לדירה.
בניגוד לבתי הדין, בתי המשפט רואים בדירה מרכיב קנייני מובהק. לא בנקל הם ימנעו מהבעל לממש את הזכות הקניינית שלו בנכס. על כן, הם לא ימהרו לפסוק לאישה מדור ספציפי ולהורות כי היא תישאר בדירה.
והתוצאה היא, שגם כאן לעניין מדור ספציפי, אני ממליצה לאישה לפנות לבית הדין ולגבר לבית המשפט. כך, כל צד ישפר את סיכוייו בהליך.
עו"ד מעיין סבג
זקוקים לעו"ד לענייני משפחה? מתלבטים אם עדיף לכם שההליך יתנהל בבית הדין או בבית המשפט? פנו אליי וקבלו שירות מהשורה הראשונה בתחום.
אני, עו"ד מעיין סבג, בעלת ניסיון רב בענייני משפחה, מייצגת שנים רבות בבתי הדין ובבתי המשפט ואף מכהנת כסגנית יו"ר ועדת משפחה בלשכת עורכי הדין. חשוב לי שתדעו שאצלי, הלקוחות, תמיד במקום הראשון. הנה מה שיש ללקוחות שלי לספר עליי:
כך כותב ניר תורג'מן: "עורכת דין מדהימה מקצועית אנושית חכמה נעימה מומלצת בחום מניסיון".
וזה מה שהיה לגבי גרפינקל להגיד: "ממליצה בחום על עו"ד מעיין סבג. היא נעימה, מקצועית, שירותית ומומחית בתחומה!"
