אחד הנושאים שהכי מעסיקים כל זוג שמגיע אליי בהליך גירושין, הוא נושא המזונות. הסיבה לכך ברורה – מדובר בתשלום חודשי שמשלם האב לגרושתו, אם ילדיו, ומטבע הדברים מתגלעים סכסוכים משמעותיים הן על עצם הצורך בתשלום והן על גובהו. השאלה שמטרידה ביותר כל זוג הוא – כמה מזונות משלמים על כל ילד? אקדים ואומר כי התשובה לשאלה זו מורכבת וסבוכה, ובכל זאת אתן לכם תשובה ראשונית לשאלה בהמשכו של מאמר זה. כמו כן, שינויי פסיקה דרמטיים שהיו בתחום הפכו את השאלה אם הדיון מתנהל בבית הדין או בבית המשפט לקריטית במיוחד. גם על כך ארחיב במאמר זה. המשיכו לקרוא – ומצאו את כל המידע הדרוש על מזונות ילדים.

מהם מזונות ילדים?

חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב-1972, נועד להבטיח שילדים ואישה שזכאים למזונות יקבלו את התשלומים המגיעים להם גם אם ההורה החייב אינו משלם. החוק מאפשר למוסד לביטוח לאומי לשלם את המזונות ישירות לזכאים במקרה של אי-תשלום מצד ההורה החייב, ולאחר מכן לנקוט בפעולות גבייה מולו. זהו כלי חשוב להבטחת זכויותיהם של הילדים ושל ההורה המשמורן, במיוחד במקרים בהם יש קושי בגביית החוב. עם זאת, יש לשים לב שהסכומים שמשלם הביטוח הלאומי עשויים להיות נמוכים מהסכום שנקבע בבית המשפט.

כדי לקבוע את סכום המזונות, יש לקחת בחשבון מספר גורמים חשובים:

1. גיל הילדים: גיל הילד הוא אחד הפרמטרים המרכזיים בחישוב סכום המזונות. ילדים צעירים עשויים להזדקק למזונות גבוהים יותר בשל עלויות טיפול וחינוך.
2. הכנסות ההורים: ההכנסות של שני ההורים מהוות בסיס לחישוב המזונות. חשוב להדגיש כי גם אם אחד ההורים מרוויח סכום משמעותי, זה לא פוטר את ההורה השני מתשלום מזונות בהתאם להכנסתו.
3. צרכי הילדים: תשלום המזונות נועד לכסות את כל הצרכים השוטפים של הילדים. כל ילד הוא ייחודי, וצרכים אלו עשויים להשתנות בהתאם לנסיבות חיים, מצב בריאותי, פעילות חינוכית ועוד.
4. זמני השהות: חלוקת משמורת וזמני השהות בין ההורים יכולה להשפיע על גובה המזונות. במקרים שבהם זמני השהות מתחלקים באופן שווה, יתכן שהמזונות יהיו נמוכים יותר, כיוון שההוצאות נחלקות בין ההורים.

מה כוללים דמי מזונות לילדים?

הסכום המינימאלי הדרוש לתשלום מזונות ילדים הינו 1,300 שקלים בממוצע. אל סכום זה מתווספים תשלומים נוספים המיועדים לצרכי דיור נאותים והינם בשווי של כשליש מעלות שכר הדירה לילד אחד או 40 אחוזים במידה ומדובר ב-2 ילדים ועד ל-50 אחוז ל-3 ילדים ומעלה. הוצאות נוספות כוללות תשלומים בגין הוצאות רפואיות וחינוך.

ראוי לציין כי הסכום הסופי הנקבע על ידי בית המשפט לטובת מזונות ילדים הינו נגזרת של פרמטרים שונים, ביניהם מצבם הכלכלי של שני ההורים, גיל הילדים וכן בעמדתו האישית של השופט המנהל את התיק.

במידה ואתם מעוניינים לקבל הערכה לגבי גובה המזונות במקרה שלכם, אני מזמינה אתכם לעשות שימוש במחשבון מזונות באתר.

מתי חלה חובת תשלום מזונות ילדים?

על פי ההלכה היהודית והפסיקה הישראלית הבאה בעקבותיה, חובת תשלום המזונות מחולקת לשתי חובות משנה – חובת תשלום מזונות מעיקר הדין וחובת תשלום מזונות מן הצדקה. עד לגיל 6 האב מחויב במזונות מעיקר הדין בלבד, כלומר רק במזונות ההכרחיים לשם קיום בסיסי. מגיל 6 ועד גיל 15, לחובת המזונות מעיקר הדין מצטרפת חובת המזונות מן הצדקה. במסגרתה, חייב האב לזון ולכלכל את הבן באופן שישמור על רמת החיים לה היה רגיל קודם לנישואין.

ההלכה היהודית קובעת כי חובת המזונות מן הצדקה ממשיכה כל עוד הבן או הבת סמוכים לשולחן הוריהם, כלומר תלויים בהם כלכלית. לכן, חובת תשלום מזונות הילדים ממשיכה באופן גורף כמעט עד לגיל 18. אצל מי שמשרתים בשירות לאומי או צבאי, חובת המזונות ממשיכה בדרך כלל עד לגיל 21. ואולם, דמי המזונות יפחתו בשני שלישים לאחר גיל 18. אדגיש כי באופן כללי דמי המזונות מתמעטים לאחר גיל 15, שכן האב אינו חב יותר במזונות מעיקר הדין אלא רק במזונות מן הצדקה.

אם כן, חובת המזונות חלה מגיל 0 ועד לגיל 18 או 21 בהתאם לנסיבות העניין. מה כלול בחובת מזונות זו? על מי היא בכלל מוטלת? אלו השאלות בהן נעסוק להלן.

חובת המזונות על האב או על האם – בין בית הדין לבית המשפט

כאמור, תשלומי מזונות ילדים בישראל נפסקים בהתאם להלכה היהודית. ואולם, ניתן יהיה לדון בחובת תשלומי המזונות הן בבית הדין הרבני והן בבית המשפט לענייני משפחה.

למרות ששתי הערכאות דנות לכאורה על פי אותו הדין, בפועל קיימים הבדלים מהותיים ומשמעותיים בין דיני מזונות הילדים בבית הדין לבין הדינים בבית המשפט לענייני משפחה. לכן, אני משקיעה משאבים ניכרים בייעוץ מותאם ומדויק לכל לקוחה או לקוח היכן נכון להם לנהל את הליכי המזונות – בבית הדין או בבית המשפט. אני ממליצה לכל לקוח להוביל לכך שהדיון יתקיים בערכאה המתאימה עבורו.

אולי תתפלאו לשמוע כי בדרך כלל לגברים יהיה טוב יותר להגיע לדיון דווקא בבית המשפט בעוד שהנשים יעדיפו את בית הדין הרבני. אסביר מהם ההבדלים בין בית הדין לבית המשפט לעניין חובת מזונות, ופתאום ההעדפות ייראו כברורות מאליהן.

חובת תשלום מזונות על האב בהלכה

ההלכה היהודית קובעת כי חובת תשלום המזונות מוטלת על האב. כזכור, החובה מחולקת למזונות מעיקר הדין ולמזונות מן הצדקה. בנוגע לחובת מזונות מעיקר הדין, אין מחלוקת כי מדובר בחובה המוטלת על האב בלבד. מנגד, בכל הנוגע למזונות מן הצדקה, קיימת מחלוקת חריפה בין בית המשפט לבין בית הדין הרבני.

בעבר, בשתי הערכאות ההנחה הברורה הייתה שגם במזונות מן הצדקה חב האב לבדו. אך בשנת 2012 ניתן פסק דין תקדימי בבית המשפט העליון, 919/15. לפי פסק דין זה, החובה לדאוג לילדים למזונות מן הצדקה מוטלת על שני ההורים יחדיו. על כן, בפסק הדין נקבע הכלל הבא:

החובה לדאוג לכלכלת הילדים החל מגיל 6 מוטלת על שני ההורים במשותף, גם לפי ההלכה היהודית. המשמעות היא ששני ההורים צריכים לשאת בהוצאות הגידול בשווה, באופן יחסי להכנסות שלהם. לכן, יש לחשב מה סך ההוצאות החודשיות של כל הורה על גידול הילדים ולהתקזז בהתאם.

המסקנה המעשית של הלכת בע"מ 919/15 היא שמזונות יתחלקו בין ההורים שווה בשווה בהתקיים התנאים שלהלן:

1. הילד מעל לגיל 6 (שכן עד אז החובה היא בתשלום מזונות מעיקר הדין ולא מן הצדקה)
2. המשמורת על הילד משותפת (שכן כך הוצאות הדיור מתקזזות)
3. רמת ההכנסות של ההורים דומה יחסית (שכן ההוצאות מחושבות באופן יחסי להכנסות של כל הורה)

פסק דין נוסף בנושא מזונות ילדים קובע כי תשלום המזונות הוא "חיוב משפטי" הנובע מהחובה לדאוג לרווחתם של הילדים, אך בו זמנית, בית המשפט יכול לשקול את ה"מדין צדקה" בבואו לקבוע את גובה המזונות. עקרון זה מציב את טובת הילדים במרכז, תוך התחשבות ביכולות הכלכליות של ההורים. לפרטים נוספים ניתן לעיין בפסק הדין כאן.

הוצאות מחיה – האם המזונות מספיקים?

חשוב להכיר בכך שלעתים המזונות שנקבעים אינם מספיקים כדי לכסות את כל הוצאות המחיה של הילדים. כתבה שפורסמה ב-ynet, אשר מנתחת את הנושא הכלכלי של הוצאות המחיה עבור ילדים, מדגישה כי הוצאות מחיה של משפחה בישראל הולכות וגדלות עם השנים, והכיסוי שמספקים המזונות לא תמיד מספק את כל הצרכים. הכתבה מצביעה על כך שההורים נדרשים לעיתים למצוא פתרונות יצירתיים או להתפשר על חלק מההוצאות כדי לעמוד בדרישות הכלכליות הנדרשות. לקריאת הכתבה המלאה.

כמה משלמים מזונות על כל ילד?

השאלה שאולי מעסיקה יותר מכל את לקוחותיי היא כמה מזונות משלמים על כל ילד. אקדים ואומר כי אין תשובה חד משמעית לשאלה זו וכל מקרה לגופו. עם זאת, אפשר להסיק מסקנות כלליות מהפסיקה אותן אציג בטבלה ולאחר מכן אפרט לגביה:

ההבדל בין מזונות על ילד 1 מול תשלום מזונות על 3 ילדים ומעלה

רבים מלקוחותיי שואלים אותי: "מעין, כמה משלמים מזונות על ילד 1?" התשובה שלי היא, כמובן, תלוי בנסיבות המקרה. עם זאת, אני מציג להם את הנתונים שהוצגו בטבלה במטרה לעשות סדר ראשוני בראש, תוך הבהרה ברורה כי זוהי אינדיקציה ראשונית ואינה מחייבת. זו גם התשובה שלי לשאלה כמה משלמים מזונות על 2 ילדים? כמה משלמים מזונות על 3 ילדים? ואף על השאלה כמה משלמים מזונות על 4 ילדים ומעלה? בתשובה לשאלה האחרונה אני אדגיש כי גם אם יש למעלה מ-4 ילדים, השכ"ד שישלם הבעל לא יעלה בדרך כלל על 50% מהמחיר.

על כל פנים, לתשלומי המזונות מתווספים תשלומי השתתפות בשכ"ד. זאת, כאשר הילדים מתגוררים אצל האם והיא נושאת בנטל הדיור העיקרי שלהם.

מזונות אישה

בנוסף למזונות הילדים, נושא מזונות האישה עולה לעיתים קרובות בהליכי גירושין. מזונות אישה הם תשלומים זמניים שנדרש הבעל לשלם לאישה, עד למועד סיום הליכי הגירושין או לפי הסכם גירושין, וזאת במידה והאישה אינה יכולה לפרנס את עצמה.

ישנם מספר גורמים המשפיעים על קביעת מזונות האישה:

• רמת ההכנסות של הבעל: במידה והבעל מרוויח יותר, הוא עשוי להידרש לשלם מזונות אישה בסכום גבוה יותר.
• רמת החיים שהייתה נהוגה במהלך הנישואין: אם האישה רגילה לרמת חיים גבוהה, בית המשפט עשוי לפסוק מזונות בהתאם לרמה זו.
• יכולת הפרנסה של האישה: במידה והאישה מסוגלת לפרנס את עצמה, יתכן שסכום המזונות יהיה נמוך יותר או שהיא לא תידרש לקבל מזונות כלל.

אם כך, ההלכה היהודית מחייבת את האב לדאוג למזונות ילדיו. על כן, האב מחויב בתשלום מזונות ילדים. בעוד שהחובה של האב לזון את אשתו מוגבלת למשך הנישואין שלהם בלבד, החובה של האב לזון את ילדיו אינה תלויה בנישואין כמובן והיא ממשיכה לחול גם לאחר הגירושין.

זהו, אם כן, המקור לחובת תשלום מזונות ילדים. כעת, נוכל להעמיק בדיני מזונות ילדים, מתי חלה החובה לשלם אותם, מה הם כוללים ועוד. בהליך קביעת המזונות, מיוצגים הצדדים על ידי עורך דין גירושין, כאשר ההמלצה היא לפנות לעורך דין מזונות.

קביעת מזונות ילדים ומזונות אישה היא נושא רגיש ודורש הבנה מעמיקה של החוק, התחשבות בצרכים של הילדים ויכולת ההשתכרות של ההורים. חשוב להיות מודעים לזכויותיכם וחובותיכם בנושא זה ולפנות לעורך דין משפחה מקצועי במקרה הצורך. אני מציעה ליווי משפטי מותאם אישית בכל שלב של הליך הגירושין, כדי להבטיח שהילדים יקבלו את התמיכה שהם זקוקים לה ושההורים יפעלו בהתאם לחוק ולנסיבות האישיות שלהם.

פנו אליי לייעוץ אישי וליווי מקצועי בטלפון: 077-997-0263, יחד נבנה את הפתרון המשפטי הטוב ביותר עבורכם ועבור ילדיכם.