אני רוצה לספר לכם על מקרה מיוחד בו טיפלתי לאחרונה ויכול לגעת לרבים מכם. מה עושים לאחר פטירתו של קרוב משפחה מגלים לפתע כי הייתה לו בת זוג? מה אומר החוק באשר לירושת בת זוג בנסיבות אלו? המשיכו לקרוא ומצאו את כל המידע החשוב בנושא.
היורשים שגילו שלאבא שלהם הייתה בת זוג
לא מזמן הגיעו אליי זוג אחים. אימם נפטרה לפני כשנתיים ולאחרונה גם אביהם. האחים ציפו לקבל את מלוא הירושה – שתי דירות, רכב, חשבונות בנק ע"ס 500 אלף שקלים וחסכונות פנסיונים + השקעות על סך 1.2 מיליון שקלים. סך כל הרכוש עמד על 7 מיליון שקלים. הילדים פנו לרשם לענייני ירושה בבקשה לצו ירושה. הרשם, כמקובל, פרסם את הבקשה שלהם ברשומות קודם למתן הצו.
או אז, כעבור יומיים, קיבלו האחים הודעה – בת זוגו של אביכם מתנגדת לצו הירושה וטוענת כי מגיע לה 75% מהרכוש – מחציתו מכוח חזקת השיתוף ומהחצי שנותר מגיעים לה 50% מכוח דיני הירושה.
הילדים ההמומים כלל לא ידעו כי לאביהם יש בת זוג. מופתעים, הם פנו אליי ושאלו מה הם יכולים לעשות. איך ממצב בו כל אחד מהם חשב שיקבל 3.5 מיליון שקלים הוא בסכנה שיוותר עם 875 אלף שקלים בלבד.
השאלה שצריך לשאול כאן היא כמובן האם מגיע לבת הזוג לקבל את שהיא טוענת שמגיע לה. אסקור עבורכם בקצרה ובפשטות את הדין בעניין.
מי נחשבת לידועה בציבור?
אני אפתח מהסוגייה הבעייתית ביותר – מתי בני זוג הופכים בכלל לידועים בציבור? מה צריך להיות כדי שבני זוג יהפכו מסתם בני זוג לידועים בציבור על כל ההשלכות המשפטיות של הדבר?
אני אתחיל מהמקרה הפשוט – בני הזוג יכולים להצהיר על עצמם כידועים בציבור. בני הזוג יגישו בקשה לביטוח הלאומי שיכיר בהם כידועים בציבור ובמקרה זה לא יהיה ספק בדבר היותם ידועים בציבור. מניסיוני, באותם מקרים גם לא יתעוררו ספקות והפתעות מסוג גילוי על ידועה בציבור בשלב חלוקת הירושה.
המקרים המסובכים יותר הם אלו בהם בני הזוג לא הצהירו על עצמם כידועים בציבור וצריך להחליט לאחר 120 של אחד מהם אם הם אכן היו ידועים בציבור. בית המשפט העליון דן בשאלה זו בע"א 74385/91 סלם נ' כרמי. שם, נקבעו מספר מבחנים לזיהוי בני זוג כידועים בציבור:
- מגורים משותפים: האם בני הזוג מתגוררים יחד? כמה זמן? במקרים מסוימים גם חודשים ספורים הספיקו כדי להכיר בבני הזוג כידועים בציבור אך יש לבחון כל מקרה לגופו.
- משק בית משותף: האם בני הזוג מתנהלים כלכלית יחדיו? האם הם מנהלים הפרדה רכושית?
- אינטימיות: האם בני הזוג מנהלים יחסים אינטימיים? ליוויתי גם הליכים בהם בתי המשפט נכנסו לשאלות האינטימיות ביותר במערכת היחסים של בני הזוג לשם בירור היותם ידועים בציבור.
- מצג חברתי: האם בני הזוג מציגים זה את זה בחברה כבני זוג לכל דבר ועניין?
על פי מבחנים אלו נבחן אם בני הזוג ידועים בציבור אם לאו. אני אדגיש כי המבחנים אינם חד משמעיים ותלויים בנסיבות של כל מקרה ובהלך הרוח בבית המשפט, אך אלו הם המבחנים הקבועים בפסיקה לבחינת היותם של בני זוג ידועים בציבור.
וכלשון המשפטנים – מן הכלל אל הפרט: באותו מקרה בו טיפלתי בת הזוג הגיעה בתדירות גבוהה לדירתו של המנוח, אך שכרה גם דירה משלה. הוצאות יום יומיות קטנות דוגמת קניות במכולת הם חלקו במשותף אך לא עירבו חשבונות או הסתמכו זה על הכנסותיה של זו. מבחינת המצג החברתי שררה מחלוקת בין הצדדים, שכן המשפחה פחות הכירה את בת הזוג אך נטען כי כלל חבריהם המשותפים הכירו אותה. לאינטימיות לא נכנסו בהליך.
לאור זאת, המסקנה הייתה שבת הזוג אינה נחשבת לידועה בציבור. לאור זאת, בית המשפט פסק כי היא אינה זכאית למחצית מהרכוש או לחלק בירושה. כעת, אסביר על זכאות הידועה בציבור למחצית מהרכוש ולזכאותה לחלק בירושה.
במקרה שבו מתגלה ידועה בציבור לאחר פטירת המוריש – חשוב לפעול בזהירות, ברגישות ובמהירות. קיומה של ידועה בציבור עשוי לשנות משמעותית את אופן חלוקת הירושה, ולכן חשוב לא להשאיר את ההתמודדות עם הסוגיה הזו ליד המקרה.
חזקת השיתוף אצל ידועים בציבור
האם חזקת השיתוף חלה על ידועים בציבור? השאלה הבאה שחשוב לי לבחון בכל מקרה בו מתגלה ידועה בציבור בחלוקת הירושה היא האם על בני הזוג חלה הלכת השיתוף וחזקת השיתוף. אם כן, בת הזוג תהיה זכאית למחצית מהרכוש עוד קודם לחלוקת העיזבון!
התשובה לשאלה היא שככלל חזקת השיתוף חלה על ידועים בציבור. ואולם, חזקת השיתוף חלשה יותר בקרב ידועים בציבור וניתנת לסתירה ביתר קלות. כך, למשל, בתיק שאני מספרת לכם עליו הוכחתי כי המנוח אמנם שילם על בת הזוג במסעדות, שלח לה מתנות לבית ולעיתים אף סייע לה בעריכת הקניות, אך מנגד בני הזוג כאמור התגוררו בדירות נפרדות, שילמו שכר דירה וחשבונות בנפרד ואף לא עירבו כספים בכל הנוגע למשפחה וילדים.
לאור זאת, בית המשפט לענייני משפחה קבע כי אף אם היה נקבע שבת הזוג הגיעה למעמד של ידועה בציבור, הרי שהיא לא הקימה את הנטל להוכיח שחזקת השיתוף חלה עליה. אם כן, למסקנה, ככלל חזקת השיתוף חלה על בני זוג אך מדובר בחזקה הניתנת לסתירה.
ירושת בת זוג ידועה בציבור
נניח שבת הזוג צלחה את מבחן הידועה בציבור. האם היא זכאית לחלק בירושה? כאן, בפשטות, התשובה היא חיובית כמו אישה נשואה. סעיף 55 לחוק הירושה, כפי שפורש בע"א 1717/98 בלאו נ' פוזש, משווה כמעט לחלוטין בין זכות הירושה של ידועה בציבור (מנהלת משק בית משותף) לבין אישה נשואה.
הדרך הפשוטה והיעילה למנוע מחלוקות כאלה מראש היא באמצעות עריכת הסכם ממון, שבו הצדדים מגדירים במדויק את זכויותיהם ברכוש המשותף – גם במקרה של פרידה או פטירה.
עם זאת, סייג אחד מהותי שיש לשים לב אליו הוא שמי מבני הזוג לא נשוי לצד ג'. לפני מספר שנים טיפלתי במקרה אחר בו התגלתה ידועה בציבור בחלוקת הירושה. בסופו של דבר בת הזוג לא קיבלה חלק בעיזבון, על אף שבני הזוג התגוררו יחדיו מזה תקופה, שכן בת הזוג לא השלימה את הליך הגירושין שלה ומבחינת החוק היא עוד הייתה נשואה לאחר.
אחזור לרגע למקרה אודותיו אני מספרת לכם. שם, מאחר שנקבע כי בני הזוג לא ניהלו משק בית משותף, האישה לא הייתה זכאית לרשת את המנוח מכוח סעיף 55 לחוק הירושה. בהיעדר צוואה לטובתה התנגדותה נדחתה והאחים אותם ייצגתי קיבלו את צו הירושה המיוחל.
למידע נוסף בנושא הירושה, לחצו כאן.
זכויות רכושיות של ידועה בציבור – סיכום
אני אסכם בקצרה את שאמרנו:
- יש לברר האם אכן מדובר בידועים בציבור – מבחני מגורים משותפים; שיתוף כלכלי; אינטימיות; מצג חברתי.
- אם ידועים בציבור חלה חזקת השיתוף אך החזקה ניתנת לסתירה.
- אם מנהלים משק בית משותף האישה זכאית למחצית מהעיזבון מכוח ס' 55 לחוק ובתנאי שאינם נשואים לאחר.
אם אתם מצויים בהליכי ירושות וצוואות, אתם מוזמנים לפנות אליי ולקבל ליווי משפטי אישי ומקצועי. אני תמיד מקפידה לתת ללקוחותיי ייעוץ מדויק ואת הייצוג הטוב ביותר, ברגישות וזמינות מקסימלית והבנה אמיתית של הצרכים שלהם. הנה קצת ממה שלקוחותיי חושבים עליי:
" עו"ד מעיין סבג יצגה אותי בתיק ירושה והיא דאגה לי ולאינטרסים שלי, היא עורכת דין קשובה, מקצועית ונלחמת עבור הלקוח שלה כדי להשיג את התוצאה הטובה ביותר עבורו. ממליצה עליה בחום!!" – כרמלה
" מעיין עורכת דין מקצועית ואנושית באופן בלתי רגיל, נותנת הרגשה של בית, הליווי שלה מסור והכי מקצועי שיש" – ענת
