זמני שהות שלא מתקיימים – מה עושים?

במסגרת תפקידי כעורכת דין לדיני משפחה, אני נתקלת באופן תדיר במקרים של הפרת זמני שהות בין הורים לילדיהם. כבת להורים גרושים בעצמי אני יודעת עד כמה חשוב לשמור על מקסימום יציבות בתא המשפחתי ולעמוד בזמני השהות הקבועים. על כן, במאמר זה אסביר על הדרכים השונות להתמודד עם מצב זה, ואפרט מהן האפשרויות העומדות בפני ההורה הנפגע.

 

כשזמני השהות נפגעים – המשמעות עבור המשפחה

הפרת זמני שהות היא תופעה כואבת שמשפיעה על כל בני המשפחה. כבת להורים גרושים בעצמי וכמי שמלווה משפחות רבות בהליכי גירושין, אני מבינה עד כמה חשוב לשמור על קשר יציב ורציף בין הילדים לבין שני ההורים. כשאחד ההורים אינו מכבד את זמני השהות שנקבעו, הדבר פוגע לא רק בהורה השני אלא בעיקר בילדים עצמם, שחווים חוסר יציבות ועלולים לפתח קשיים משמעותיים בעקבות כך.

מניסיוני המקצועי, ילדים שחווים הפרה שיטתית של זמני השהות עלולים לפתח חרדות, קשיי התקשרות, ובעיות התנהגות. הם מתקשים לבנות אמון ביחסים, ולעיתים אף מפתחים תחושת אשמה כאילו הם האחראים למצב.

 

מדוע זמני שהות לא מתקיימים?

אני אדגיש כי ישנן סיבות מגוונות להפרת זמני שהות, וחשוב להבין אותן כדי לטפל בבעיה באופן יעיל. הסיבות להפרת זמני השהות מצד ההורה המשמורן ומצד ההורה שאינו משמורן שונות למדי, ועל כן אציג אותן בנפרד:

 

מצד ההורה המשמורן:

  • חששות לגבי מסוגלות הורית של ההורה השני: ההורה המשמורן מניח שההורה השני אינו מסוגל לתקשר בצורה נכונה ובריאה עם הילדים ועל כן מונע מפגשים ביניהם.
  • כעס וסלידה כתוצאה מהליך הגירושין: אני מניחה שאתם לא מופתעים מכך שזוגות רבים יוצאים מהליך הגירושין באיבה גדולה אחד כלפי השנייה. משכך, ההורה המשמורן מונע מפגשים עם ההורה שאינו משמורן מתוך תחושת נקם וככלי לפגוע בו.
  • קשיים לוגיסטיים בהעברת הילדים: לאורך השנים ליוויתי אמהות שגידלו מספר ילדים לגמרי בכוחות עצמן. תיאום מפגשים לחלק מהילדים עם האב, במרכז קשר או בביתו של האב, יצרו קושי לוגיסטי משמעותי עבורן. קושי שלעיתים אף גרם להם שלא להביא את הילדים לאותם המפגשים.
  • ניסיון להפעיל לחץ בנושאים אחרים בהליך: אני נתקלת במצבים בהם זמני השהות הופכים לכלי טקטי אצל המשמורן, אשר משתמש בו כדי להשפיע על נושאים אחרים בהליך דוגמת פסיקת המזונות ואף חלוקת הרכוש.

 

מצד ההורה שאינו משמורן:

  • אילוצי עבודה ועומס: ההורה שאינו משמורן לא בהכרח מנהל את שגרת חייו לאור זמני השהות שלו, מה שמקשה עליו לשנות תוכניות לשם עמידה בזמני השהות. בעיני, כאם בעצמי, הדבר נובע מסדרי עדיפויות לקויים אשר פוגעים במיוחד בילדים המפתחים ציפיות שווא למפגש עם ההורה שאינו משמורן.
  • קשיים רגשיים במפגש עם הילדים: לא מעט פעמים טיפלתי בתיקים בהם האב רצה מאוד לפגוש את ילדיו אך כתוצאה מהליך הגירושין חשש מכך מאוד ולא ידע כיצד הילדים יגיבו לו. בחלק מאותם המקרים האב בחר להימנע מלנצל את זמני השהות שלו, לעיתים תוך הודעה מראש לאם ולעיתים במפתיע לגמרי.
  • רצון לנקם בהורה המשמורן: לצערי הרב טיפלתי גם במקרים בהם הפרת זמני השהות נבעה מתחושות נקם. ההורה שאינו משמורן יודע עד כמה הפרת זמני השהות תפגע בהורה המשמורן ותשבש את תוכניותיו, מה שמתמרץ אותו להפר את אותם זמני שהות.

אם כן, סקרתי בקצרה סיבות להפרת הסדרי המשמורת משני צידי המתרס. כעת, ברצוני לצלול לדרכים בהן ניתן להתמודד עם מצבים אלו.

 

זמני שהות שלא מתקיימים – איך מתמודדים?

אציג את השלבים הנכונים להתמודדות עם הפרת זמני שהות, כפי שאני רואה אותם.

1.      שיח ישיר

השלב הראשון והחשוב ביותר הוא ניסיון לשיח ישיר עם ההורה השני. מומלץ לנהל את השיחה באופן ענייני, להימנע מהאשמות, ולהתמקד בטובת הילדים. כדאי לתעד את הפניות בכתב (למשל באמצעות הודעות או מיילים) ולשמור על טון מכבד ומקצועי.

2.      הגשת בקשה ליישוב סכסוך

אם השיח הישיר לא צלח, ניאץ לפנות לערכאות המשפטיות. ואולם, לא ניתן לפנות ישירות לבית המשפט. בשלב הראשון נצטרך להגיש בקשה ליישוב סכסוך באחת מיחידות הסיוע של בתי המשפט לענייני משפחה. ביחידות הסיוע ינסו להגיע להבנות ביניכם, בשלב הראשון גם ללא נוכחות עורכי דין, ובכך לפתור את הסכסוך או לפחות לצמצם את גדרי המחלוקת בין הצדדים.

3.      פנייה לערכאות משפטיות

אם פגישות המהות ביחידות הסיוע לא יובילו לפתרון הסכסוך, נפנה להגשת תביעה לבית המשפט או לבית הדין הרבני. בית הדין או בית המשפט יוכלו להעניק לכם מספר סעדים משמעותיים.

ראשית, בית הדין או בית המשפט יוכל להורות על אכיפת זמני השהות. לאחרונה טיפלתי במקרה בו האב לא אסף את הילדים לביתו מספר פעמים. על כן, נקבע כי זמני השהות לא יהיו בבית האב אלא ביחידת הסיוע בפיקוח עובדת סוציאלית, ואכן האב החל להופיע למפגשים בתדירות גבוהה הרבה יותר.

שנית, הערכאות יוכלו לחייב את המפר בפיצויים כספיים. באותו מקרה שהזכרתי, האם קיבלה פיצוי נאה על כל מפגש אליו האב לא הגיע. במקרה אחר דווקא ייצגתי אב שלא קיבל את זמני השהות המגיעים לו, ושם בנוסף לפיצויים על כל מפגש שלא התקיים הוא אף קיבל פיצויים על עוגמת נפש שנגרמה לו כתוצאה ממניעת המפגש עם ילדיו.

לבסוף, פגיעה בזמני השהות תוכל להוביל לפתיחה מחדש של הסדר המשמורת כולו. לא מזמן ייצגתי אם ביולוגית שגידלה את ביתה במשמורת משותפת עם גרושתה. ואולם, עם הזמן הגרושה החלה שלא לעמוד בזמני השהות וכמעט בכל חודש ביקשה כי הבת תיוותר זמן רב יותר אצל אימה הביולוגית. בעקבות כך, הגשנו תביעה לשינוי הסדרי המשמורת והאם הביולוגית אכן קיבלה משמורת מלאה בסוף ההליך.

 

סיכום הפרת זמני שהות

הפרת זמני שהות היא נושא מורכב הדורש טיפול מהיר ומדויק כדי למנוע פגיעה בילדים ובשגרה המשפחתית. אם אתם מתמודדים עם מצב כזה, אני עורכת הדין מעין סבג מציעה ליווי משפטי מקצועי ורגיש שידאג לאינטרסים שלכם ושל ילדיכם.

צרו קשר בטלפון: 077-997-0263

אני כאן כדי לעזור לכם לשמור על הזכויות שלכם ושל ילדיכם!

שאלות ותשובות שנשאלתי על זמני שהות שלא מתקיימים – מה עושים?

בהחלט ניתן לתבוע פיצויים בגין הוצאות שנגרמו עקב הפרת זמני השהות. בית המשפט יכול לפסוק פיצוי כספי עבור כל מפגש שלא התקיים, וכן עבור הוצאות נלוות כמו ביטול תוכניות או סידורים חלופיים לילדים. חשוב לתעד את כל ההוצאות ולשמור קבלות כדי לקבל את הפיצוי.

במקרים של הפרות חוזרות ונשנות, בית המשפט אכן יכול לשקול שינוי של הסדרי המשמורת. זהו צעד דרסטי יחסית שיינקט רק לאחר בחינה מעמיקה של טובת הילד ולאחר שנוסו דרכים אחרות לפתרון. בית המשפט יבחן את ההשלכות הרגשיות והמעשיות על הילדים לפני קבלת החלטה כזו.

תיכף לאחר הפרת ההסדרים ניתן יהיה להתניע את ההליכים, אך אני ממליצה להמתין מעט ואף לנסות לגשר על הפערים באמצעות שיח בין הצדדים. אם הצדדים לא מסוגלים לנהל שיח ישיר, ניתן לעשות זאת גם באמצעות עורכי הדין. קודם להגשת התביעה יש להגיש בקשה ליישוב הסכסוך ביחידות הסיוע ורק לאחר מכן ניתן יהיה להגיש תביעה לבית הדין או לבית המשפט.

אני ממליצה תחילה לתעד כל הפרה ולשמור כל מסמך הקשור לכך. בכלל זאת, התכתבויות ווטסאפ עם ההורה השני או עם בייביסיטר, קבלות על הוצאות שנגרמו מההפרה ועוד. עם חומר ראיות זה תוכלו לפנות ליחידת הסיוע ובהמשך לערכאות המשפטיות.

הזמן תלוי במורכבות המקרה ובשיתוף הפעולה בין הצדדים.

מחבר המאמר
תמונה של עו"ד מעין סבג
עו"ד מעין סבג

שמי מעין סבג, נשואה עם 3 ילדים. עורכת דין העוסקת בתחום המשפחה והגירושין. כמי שגדלה במשפחה של הורים גרושים, אני חווה ומבינה את המורכבויות והאתגרים של תחום זה ממקור ראשון.

מידע נוסף

כעורכת דין לדיני משפחה אני נשאלת לא אחת האם כדאי לשכור חוקר פרטי בהליכי גירושין. התשובה שלי לשאלה זו מורכב ותלויה בנסיבות המקרה. במאמר זה

במסגרת תפקידי כעורכת דין לדיני משפחה, אני דואגת לספק הגנה לנכסים שצברת מחוץ לנישואין. לא אחת בן או בת הזוג שלך ידרשו לקבל זכויות בנכסים

במסגרת תפקידי כעורכת דין לדיני משפחה, אני נתקלת באופן תדיר במקרים של הפרת זמני שהות בין הורים לילדיהם. כבת להורים גרושים בעצמי אני יודעת עד

Google ג גוגל
4.6
מבוסס על 34 ביקורות
×
js_loader

היי שמחה שפנית אליי! בוא נדבר בווצאפ!

היי, אני מעוניין ליצור קשר עם עו"ד מעין