זכויות של סבים וסבתות במשמורת וזמני שהות

כמי שעוסקת בדיני משפחה באופן יום יומי וכבת להורים גרושים בעצמי, אני יודעת עד כמה רגישים הם ענייני המשמורת וזמני השהות, במיוחד כשמעורבים בתמונה הסבים והסבתות של בני הזוג. האם לסבים וסבתות יכולה להיות זכות למשמורת ולזמני שהות? מהם התנאים לכך? האם יש הבדל בין מצב בו הילדים בקשר עם שני ההורים לבין מצב בו נותק הקשר עם ההורה? בשאלות אלו ואחרות נעסוק במאמר זה.

משמורת לסבים וסבתות במקרה של מות אחד ההורים

אני רוצה לצלול איתכם לרגע לנקודה היסטורית – משפטית חשובה במשפט הישראלי. הימים הם ימי פוסט מלחמת הכיפורים. נוצרה מציאות כואבת בה ילדים רבים התייתמו מהוריהם. למרבה הצער, כתוצאה מכך, לא אחת נותק גם הקשר עם הסבים והסבתות – הורי הנופלים במלחמה.

בעקבות כך חוקק סעיף 28א לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות. הסעיף קובע כי במקרה בו אחד ההורים מת, לבית המשפט לענייני משפחה תהיה סמכות להחליט בבקשת הורי המת לקשר בינם לבין נכדיהם. אדגיש כי החוק נוגע כמובן לכל הורה שנפטר ולא רק לחללי מלחמות.

בהתאם לסעיף 28א, החלה מגמה בפסיקה המקנה לסבים וסבתות זכויות לקשר עם נכדיהם. עם זאת, חשוב לי להדגיש כי הזכות העיקרית שהוקנתה היא זכות לקשר ולא אפוטרופסות המקנה גם זכות לקבל החלטות ביחס לילד. זכות זו נותרה אצל ההורה החי ולא הואצלה להורי המת.

על פי הפסיקה, יש לבחון האם הקשר בין הנכד לבין סביו וסבתותיו הוא לטובת הילד והאם הנכד מעוניין בקשר זה. ככל שהתשובות לשאלות אלו חיוביות, נפסקו הסדרי משמורת וזמני שהות גם לסבים ולסבתות.

איזה הסדרי ראיה מקבלים סבים וסבתות שבנם נפטר?

לאורך השנים טיפלתי במספר מקרים בהם אחד ההורים נפטר והוריו הגישו תביעת משמורת על הנכדים. בכל אותם מקרים, הצלחנו לשכנע את בית המשפט כי טובת הילדים היא שייקבעו הסדרי ראיה גם בין הסבים והסבתות לבין הנכדים.

בשלב הבא, התעוררה שאלה חשובה לא פחות – איזה סוג משמורת והסדרי ראיה נכון לקבוע לסבים ולסבתות? אני אדגיש כי מלכתחילה לא ביקשנו באף אחד מהמקרים משמורת מלאה והיה לנו חשוב, כמובן, שהילדים ישמרו על קשר עם הוריהם שנותרו בחיים ולא רק עם הסבים והסבתות. השאלה שעמדה לדיון היא מה יהיו הסדרי הראיה בין הסבים לבין נכדיהם.

בכל אותם תיקים בית המשפט בחן מהי טובת הילדים וכן מה טובת ההורה שנותר בחיים – האם נכון שהסבים והסבתות יגיעו למפגש בבית עם הכלה, שהמפגשים ייערכו במקום ניטרלי או בבית הסבים והסבתות? בכל אחד מהמקרים התשובה השתנתה בהתאם לנסיבות המקרה, אך בשורה התחתונה נקבעו הסדרי ראיה מרחיבים למדי שאפשרו לסבים ולסבתות לשמור על קשר טוב ובריא עם נכדיהם.

חשוב לי לחזור ולהדגיש כי מה שביקשנו, וגם מה שקיבלנו בפועל, זה הסדרי ראיה ולא משמורת. משמורת באה עם סמכויות יום יומיות ואחריות מוגברת כלפי הילדים. העמדה המקובלת בפסיקה שזכות זו צריכה להיות שמורה להורה הביולוגי, כל עוד הוא כשיר לכך, וזכותם של הסבים והסבתות היא לקשר ולמפגשים עם הנכדים. הפסיקה הדגישה את החשיבות שהסבים והסבתות ידעו את מקומם ביחס להורים, ולא ייכנסו לתחומי האחריות שלהם.

משמורת לסבים ולסבתות בגירושין

כעת, אמשיך למצב הבא – הורים מתגרשים, אגב הגירושין רק אחד ההורים (האם לצורך הדוגמה) מקבל משמורת על הילדים וכעת גם הסבים והסבתות מעוניינים בהסדרי ראיה עם נכדיהם. האם יש להם זכות לכך?

אחזור איתכם שוב להיסטוריה המשפטית בעניין. בשנת 2012 נכנס תיקון 17 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, אשר הוסיף לחוק את סעיף 28ב. סעיף זה קובע כי בית המשפט יוכל לברר תביעות משמורת והסדרי ראיה מצד סבים וסבתות, גם אם שני ההורים עדיין בחיים. לפיכך, התשובה היא שלסבים ולסבתות קנויה זכות משפטית להגיש תביעת משמורת והסדרי ראיה גם במקרה בו שני ההורים עדיין בחיים.

אני אספר לכם כי העמדה המקובלת בפסיקה היא שגירושי ההורים לא צריכים לפגוע עוד יותר בילדים, באופן שימנע מהם קשר עם הסבים והסבתות שלהם. בעיני, כאמא וכבת להורים גרושים, הדבר מובן מאליו. עם זאת, השאלה כיצד הדבר מקבל ביטוי משפטי בפועל, מורכבת יותר.

על כן, גם כאן, נדרשת מומחיות משפטית. בכל המקרים מסוג זה בהם טיפלתי, יצרנו קונסטלציות מפגש בהן הנכדים זוכים להמשיך ולפגוש את הסבים והסבתות שלהם מחד, אך המשמורת והאפוטרופסות הטבעית של ההורים נפגעת מעט ככל הניתן. לכן, למשל, קבענו לא אחת כי המפגשים יהיו במרכז קשר בליווי עו"ס, כדי למנוע חשש לניכור הורי במהלך המפגשים.

זכויות של סבים וסבתות במשמורת וזמני שהות כששני ההורים מתנגדים לכך

המקרה האחרון בו נעסוק הוא המורכב ביותר – שני ההורים, שהם האפוטרופוסים הטבעיים של הילד, חיים יחדיו ומגדלים את הילדים – והם עצמם מתנגדים לקשר של הילדים עם הסבים והסבתות שלהם. האם גם בנסיבות אלו הסבים והסבתות יוכלו להגיש תביעת משמורת וזמני שהות?

שאלה זו עמדה לדיון במסגרת תמ"ש (צפת) 22066-07-19 פלונית נ' ס'. באותו מקרה דובר בבת שחזרה בתשובה, התחתנה, הביאה ילדים, והמשיכה להתגורר בסמוך לאימה. אימה סייעה לה רבות בגידול הילדים במשך מספר שנים. ופתאום, במפתיע, הבת ובעלה החליטו לעבור לצפון עם ילדיהם ולנתק את הקשר עם האם – הסבתא של הנכדים. זאת, בטענה שההשפעה שלה על ילדיהם שלילית וכי היא מנסה לשלוט בהם באמצעות הסיוע שלה.

באותו מקרה, בית המשפט פסק כי לסבתא יש זכות לשמור על קשר מסוים עם הילדים. ההנמקה העיקרית לכך הייתה רצונם של הנכדים עצמם לקשר עם סבתם, ממנה אפילו לא הספיקו להיפרד. עם זאת, במקביל, בית המשפט הדגיש, וחזר והדגיש, כי יש לשמור על האוטונומיה של ההורים ועל זכותם להחליט מה יקרה עם ילדיהם. משכך, הקשר עם הסבתא הוגבל למפגשים במרכז קשר, בתדירות נמוכה, בנוכחות גורמי מקצוע.

זכויות של סבים וסבתות במשמורת וזמני שהות – סיכום

לסיכום, במקרה בו אחד ההורים נפטר והוריו מעוניינים בקשר עם ילדיהם, בתי המשפט נוטים להכיר באופן נרחב בזכותם של הסבים והסבתות למשמורת או זמני שהות עם הנכדים. במקרים בהם נותק הקשר עם הסבים והסבתות אגב גירושין הגישה ביחס לזכויות הסבים והסבתות מרחיבה גם כן, מתוך תפיסה לפיה לא נכון שהגירושין ינתקו גם קשר זה. עם זאת, הדבר נעשה בזהירות ותוך צמצום הפגיעה בהורים ככל שניתן.

לבסוף, המקרה המורכב ביותר הוא זה בו שני ההורים חיים יחדיו ומתנגדים לקשר עם הסבים והסבתות. במקרים שכאלו טובת הילדים ורצונם עומדים אל מול זכותם של ההורים כאפוטרופוסים טבעיים של ילדיהם. בתי המשפט מבצעים איזונים עדינים כדי לאפשר את הקשר ככל שניתן, מבלי לפגוע בהורים.

מעוניינים להגיש תביעת משמורת? חשובה לכם השמירה על טובת הילדים ככל שניתן? פנו אליי לקבלת ייעוץ משפטי מדויק בשבילכם בתחום. אני, עו"ד גירושין ובעלת ניסיון רב בתחום.

אני מבינה את המורכבות האישית בכל תיק ותיק ושוקלת את כלל השיקולים הרלוונטיים לפני המלצה על סוג המשמורת הרצויה. אני מטפלת בכל לקוח ברגישות ובמסירות, בזמינות מקסימלית ובאמפתיה לצרכים שלו.

כל זאת, כמובן, מבלי להתפשר על המקצוענות והדיוק המשפטי בהליך.

אל תהססו לפנות אליי לקבלת ייעוץ משפטי והכוונה בנושא זה. צרו קשר בטלפון: 077-997-0263, ואשמח לעזור לכם לשמור על המשפחה שלכם.